×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא קידושין ל״ט:גמרא
;?!
אָ
אַרְבַּע עַל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעֲרוּגָה וְאַחַת בְּאֶמְצַע, שַׁפִּיר. אֵלָּא הָכָא מִשּׁוּם נוֹי, וְאִי נַמֵי מִשּׁוּם טִרְחָא דְּשַׁמָּעָא הִיא.: מתני׳מַתְנִיתִין: כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת, מְטִיבִין לוֹ, וּמַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו, וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ; וְכָל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת, אֵין מְטִיבִין לוֹ, וְאֵין מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו, וְאֵינוֹ נוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ.: גמ׳גְּמָרָא: וּרְמִינְהִי: אֵלּוּ אדְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. אֵלּוּ הֵן: כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ, בוְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָּם. אֲמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָאָמַר, כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת יְתֵירָה עַל זָכִיּוֹתָיו, מְטִיבִים לוֹ, וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁמְּקַיֵּים כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ. מִכְּלָל דְּהָנָךְ אֲפִילּוּ בַּחֲדָא נַמֵי! אֲמַר רַב שְׁמַעְיָה: גלוֹמַר שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. וְכָל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת יְתֵירָה עַל זָכִיּוֹתָיו, מְטִיבִין לוֹ. וּרְמִינְהוּ: כָּל שֶׁזָּכִיּוֹתָיו מְרוּבִּין מעֲוֹנוֹתָיו, מְרִיעִין לוֹ, וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁשָּׂרַף כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, וְלֹא שִׁיֵּיר מִמֶּנָּהּ אֲפִילּוּ אוֹת אַחַת. וְכָל שֶׁעֲוֹנוֹתָיו מְרוּבִּין מִזָּכִיּוֹתָיו, מְטִיבִין לוֹ, וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁקִּיֵּים כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, וְלֹא חִיסַּר אוֹת אַחַת מִמֶּנָּהּ. אֲמַר אַבַּיֵי: מַתְנִיתִין, דְּעָבְדִין לֵיהּ יוֹם טָב וְיוֹם בִּישׁ. רָבָא אָמַר: הָא מַנִּי? רִבִּי יַעֲקֹב הִיא, דַּאֲמַר: דשְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא, דְּתַנְיָא: רִבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֵין לָךְ כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ שֶׁאֵין תְּחִיַּית הַמֵּתִים תְּלוּיָה בָּהּ. בְּכִיבּוּד אָב וָאֵם כְּתִיב: ״לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ״ (דברים ה׳:ט״ו). בְּשִׁילּוּחַ הַקֵּן כְּתִיב: ״לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים״ (דברים כ״ב:ז׳). הֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו ״עֲלֵה לַבִּירָה וְהָבֵא לִי גּוֹזָלוֹת!⁠״ וְעָלָה לַבִּירָה, וְשִׁלַּח אֶת הָאֵם וְנָטַל אֶת הַבָּנִים, וּבַחֲזִירָתוֹ נָפַל וּמֵת, הֵיכָן טוֹבַת יָמָיו שֶׁל זֶה, וְהֵיכָן אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל זֶה? אֵלָּא, לְמַעַן יִיטַב לָךְ, הלְעוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ טוֹב, וּלְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ, לְעוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ אָרוּךְ. וְדִלְמָא לָאו הָכִי הֲוָה! ר׳רִבִּי יַעֲקֹב, מַעֲשֶׂה חֲזָא. וְדִלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבֵירָה הֲוָה! מַחֲשָׁבָה רָעָה, אֵין הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. וְדִלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה1 הֲוָה, וּכְתִיב: ״לְמַעַן תְּפוֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״ (יחזקאל י״ד:ה׳). אִיהוּ נַמֵי, הָכִי קָאָמַר, אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ, שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא, אַמַּאי לָא אַגֵּין מִצְוֹת עֲלֵיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא לֵיתֵי לִידֵי הִרְהוּר? וְהָא א״ראָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵין נִזּוֹקִין! הָתָם בַּהֲלִיכָתָן שָׁאנֵי. וְהָא אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין, לֹא בַּהֲלִיכָתָן וְלֹא בַּחֲזִירָתָן! סוּלָּם רָעוּעַ הֲוָה, דִּקְבִיעַ הֶיזֵּיקָא, וְכָל הֵיכָא דִּקְבִיעַ הֶיזֵּיקָא לֹא סָמְכִינַן אַנִּיסָּא, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי״ (שמואל א ט״ז:ב׳). אֲמַר רַב יוֹסֵף: אִילְמָלֵי דַּרְשֵׁיהּ אַחֵר לְהַאי קְרָא כְּרִבִּי יַעֲקֹב בַּר בְּרַתֵּיהּ, לָא חֲטָא. וְאַחֵר, מַאי הוּא? אִיכָּא דְּאָמְרִי, כִּי הַאי גַּוְונָא חֲזָא, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, לִישָׁנָא דְּחוּצְפִּית הַמְּתוּרְגְּמָן חֲזָא, דַּהֲוָה גָּרֵיר לֵיהּ דָּבָר אַחֵר. אֲמַר, פֶּה שֶׁהֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת יְלַחֵךְ עָפָר! נְפַק חֲטָא. רָמֵי רַב טוֹבִי בַּר רַב קִיסְנָא לְרָבָא: תְּנַן ״כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת, מְטִיבִין לוֹ״ עָשָׂה, אִין, לֹא עָשָׂה, לָא. וּרְמִינְהִי: יָשַׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵירָה, נוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה! אֲמַר לֵיהּ: הָתָם, כְּגוֹן שֶׁבָּא דְּבַר עֲבֵירָה לְיָדוֹ וְנִיצּוֹל הֵימֶנָּה, כִּי הָא דְּרִבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפֵּי תְּבַעְתֵּיהּ הַהִיא מַטְרוֹנִיתָא, אֲמַר מִלְּתָא, וּמַלֵּי נַפְשֵׁיהּ שִׁיחְנָא וְכֵיבָא; עֲבַדָה הִיא מִילְּתָא וְאִיתַּסֵּי עֲרַק טְשָׁא בְּהַהוּא בֵּי בָּנֵי דְּכִי הֲווֹ עָיְילִין בִּתְרֵין, אֲפִילּוּ בִּימָמָא הֲווֹ מִיתַּזְּקִי. לִמְחַר, אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן: מַאן נַטְרָךְ? אֲמַר לְהוּ: שְׁנֵימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ה״ק כל העושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו כו׳ מפירוש הרמב״ם שהיה מחצה זכאי ומחצה חייב ועושה מצוה א׳ עד שיהיו זכיותיו מרובין מטיבין לו כו׳ וכיוצא בזה פירש הרע״ב אבל בסיפא לא פירשו כן אלא דה״ק כל מי שעונותיו מרובין מזכיותיו ואינו עושה מצוה אחת כדי שיהא מחצה זכאי ומחצה חייב אין מטיבין כו׳ ולכאורה מי הכריחם לפרש כן דאיכא לדיוקי מרישא לסיפא דמרישא איכא לדיוקא הא אם אינו עושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו עד שנשאר מחצה על מחצה אין מטיבין כו׳ ובסיפא איכא לדיוקא בהיפך זה הא אם עושה מצוה אחת עד שיהו מחצה על מחצה מטיבין לו כו׳ ולמה לא נפרש בסיפא כמו ברישא שהיה כבר מחצה על מחצה ואינו עושה מצוה אחת כדי שיהא רובו זכיות אין מטיבין לו כו׳ וכדיוקא דרישא ממש וכן מוכח בגמרא דהכא בשאר מצות אין שקולה מכרעת ונראה ליישב ע״פ דברי התוס׳ דבשאר מצות נמי אמרינן במסכת ר״ה ורב חסד מטה כלפי חסד והיינו דהוי כבינוני דזוכה לעוה״ב מיהת דאפילו בפושעי ישראל בגופן אמרינן שם דנידונין בגיהנם ועולין והכא קתני באינו עושה מצוה א׳ דאינו נוחל הארץ דהיינו עוה״ב אלא ע״כ דאיירי הסיפא בעוונותיו מרובין מזכיותיו והשתא לא תקשי מדיוקא דרישא לסיפא ודו״ק היטב: שכר מצוה בהאי עלמא ליכא כו׳ הרי שא״ל אביו עלה לבירה כו׳ ולא תקשי לך מכל היעודים שבתורה דא״א לפרש רק בעוה״ז שאם תשמעו יבואו עליכם כל הברכות והטובות וישבו על אדמתם ובהיפך אם לא תשמעו יבואו כל הקללות ואבדתם מן הארץ די״ל לרבי יעקב דמודה דזכות הרבים ומעשיהם הטובים מביאים להם כל הברכות והטובות שנזכרו בתורה גם בעוה״ז וכן בהיפך בחטא הרבים אבל ר״י לא אמר כן אלא ביחיד שמרובה בזכיות אין שכרו רק לעוה״ב דבעוה״ז מריעין לו כדי לזכותו בעוה״ב וכן בהיפך במרובה עונות מטיבין לו בעוה״ז כדי לטורדו בעוה״ב וכענין זה אמרו אין בידינו לא מיסורי צדיקים ולא משלות רשעים ומה שיש לדקדק עוד בדברי ר׳ יעקב עיין בחידושינו סוף מס׳ חולין: בחזירתו נפל ומת היכן טובת ימיו של זה כו׳ דבנפל אח״כ ומת לא הוה קשיא ליה היכן טובתו כו׳ דאימא דהוה לו רוב עונות לגבי מצות אלו כדסבר תנא דמתניתין אבל בחזירתו דהיינו בעוסק עדיין במצוה זו כדלקמן דאין חילוק בין הליכתו ובין חזירתו גם אם היה לו רוב עונות לא היה לו ליפול ולמות דעסק המצוה תגין עליה אי הוה שכר מצוה בהאי עלמא דכה״ג אמרינן לקמן אי ס״ד כו׳ אמאי לא אגין מצות עליה כו׳ ואפי׳ למ״ד במס׳ סוטה מצוה בין בעידנא דעסיק בה כו׳ אגוני אגין מפורענות אצולי לא מצלא מהחטא מכל מקום מהרהור חטא אצולי בעידנא דעסיק בה כדאמר הכא וכצ״ל למאי דמסיק סולם רעוע הואי דקביע היזקא מ״מ אי ס״ד דשכר מצוה בהאי עלמא איכא ה״ל לאגוני עליה בעידנא דעסיק בה ודו״ק: אלמלי דרשיה אחר להאי קרא כו׳ לא הוה חטא כו׳ ובפרק אין דורשין קאמר אחר קצץ בנטיעות היינו לבתר דחזא כה״ג או לישנא דגברא רבה כו׳ ומפרש בירושלמי דההוא גברא רבה הוא רבי יהודא הנחתום וע״ש בתוס׳ פרק אין דורשין: ורמינהו ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה כו׳ יש לדקדק למאי דס״ד השתא תקשי ליה הא דאמרי׳ סור מרע א״ת אגרה בשינה ת״ל ועשה טוב וי״ל דההיא בבא מצוה לידו חייב לעשותה ואינו פטור בהא דאינו עובר עבירה אבל הכא איירי שאם לא בא לידו מצות עשה שזוכה מיהת בהא דאינו עובר עבירה כאילו עושה מצוה וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144